האתגרים בניהול פרוייקט של הקמת מערכת סולארית קרקעית
ראיון עם שיר בלומין מנהלת הפרוייקט
בחודשים האחרונים מנהלת שיר בלומין, מנהלת פרוייקטים בענבר אנרגיה סולרית
את פרוייקט ההקמה של שתי מערכות סולאריות קרקעיות בהספק כולל של כ-20 מגה וואט,
שמקימה החברה בשטחים של 250 דונם באתר “ניר ח”ן” ובאתר “באר טוביה”.
“מדובר בפרוייקט מרתק ומאתגר, הכולל חיבור גלובאלי ומעורר השראה בין תרבויות (סין, ישראל) וזאת בשל העבודה המשותפת עם חברה סינית להקמה של המערכת. “במבט ראשון זה אולי נראה כמו שדה פתוח רגיל, שבנו עליו שורות של פאנלים סולאריים, אז קל לחשוב שמדובר בפרוייקט פשוט, אבל מדובר בפרוייקט בינוי מורכב לכל דבר ועניין, אשר דורש פתרונות הנדסיים מאתגרים שלא מביישים אף פרוייקט תשתיות”, אומרת שיר.
כיצד באה לידי ביטוי המורכבות של פרויקט כזה?
“מבחינה לוגיסטית, מדובר בעבודה שמתפרשת על שטח של מאות דונמים, והדבר החשוב ביותר שצריך לעשות זה לנהל את התנועה של כל מי שעובד באתר, אתגר בפני עצמו ובימי הקורונה אפילו עוד יותר. מדובר בשינוע של משאיות גדולות, טרקטורים וציוד הנדסי, במקביל לתנועה רגלית של עובדים, וחשוב להקפיד על הזהירות והעבודה הבטוחה של כולם. במקביל, צריך לנהל את הגעת הציוד לאתר לפי קצב התקדמות הפרוייקט, לארגן את שטחי האחסנה הרבים, לדאוג שהמשלוחים, המכילים ציוד שמגיע מרחבי העולם, יגיעו בזמן ולא יגרמו לעיכובים בפרויקט. חשוב מאוד גם לנהל את חומרי הגלם ואחסנתם כדי לא לבזבז או לאבד ציוד יקר.
מבחינה חשמלית, שזו למעשה ליבת הפרוייקט, נדרשת אינטגרציה מוקפדת בין כמה מערכות: מערך הייצור (הפאנלים והממירים), מערכת הבקרה של המתקן (הסקאדה/SCADA) השולטת על האתר כולו, מערכת מצלמות האבטחה באתר ומערך הרובוטים המפעילים את המערכת לשטיפה אוטומטית.
חשוב לזכור שמדובר במערכות נעות, דבר שדורש דיוק מירבי של הנעיצות, הגדרות וסנכרון מושלם בין הטרקרים לרובוטים”.
באיזו טכנולוגיה נעשה שימוש באתר?
“מדובר בפאנלים סולאריים דו-צדדיים שמותקנים על מערכת עקיבה חד-צירית (טרקרים) אשר נשטפים אחת לכמה ימים על ידי רובוטים. כלומר, לכל פאנל יש שני משטחים פוטו-וולטאים בכל פאה, והקונסטרוקציה שעליה מותקנים הפאנלים ממונעת ומשנה את הזווית בהתאם למיקום השמש בכל שעות היום ועליהם למעשה נעים הרובוטים שמנקים אותם ביסודיות.
הפאנלים הדו-צדדיים (B:FACIAL) הם בהספק של 400 וואט ומאפשרים לעשות שימוש באור המוחזר מהקרקע להפקת חשמל נוסף., בשילוב עם מערכת העקיבה והשטיפה, ניתן להוסיף עד 20% יותר הספק מכלל השדה הסולארי. תוספת שמצדיקה את העלות הגבוהה יותר של הפאנלים הדו-צדדיים”.
איפה לדעתך באה לידי ביטוי המקצוענות של ענבר בהקמת מערכות סולאריות קרקעיות?
“אחד האתגרים המשמעותיים בתכנון מתקן ייצור סולארי קרקעי הוא תכנון הניקוז. אנחנו צריכים לשמר את הניקוז הטבעי של השטח או לדאוג לשנות אותו במידה ונדרש. זה דורש לפעמים להזיז גבעות (באופן מילולי)
כדי להסיט את המים לנתיבי הניקוז. בנוסף, אנחנו עובדים בסביבה חקלאית ואנחנו צריכים להתחשב בחקלאי האזור – אנו עובדים לצד בעלי השדות ותושבי המושב ועושים מאמצים רבים להתחשב בהם.
עוד נושא חשוב שלוקחים כמובן מאליו הוא הדיוק בהצבה ובמיקום הקונסטרוקציה. מיקום הטרקרים/מערכות עקיבה בשורות ישרות היא לא דרישה אסתטית, אלא דרישה בעלת חשיבות קריטית במיצוי פוטנציאל התפוקה של המערכת הסולארית. נדרשות מדידות ומדידות חוזרות על מנת לנעוץ את המוטות שאוחזים את הפאנלים במרחקים המדויקים שימצו את פוטנציאל הקרקע אבל לא יטילו צל על השורה הקרובה. מכיוון שהקונסטרוקציה כבדה יחסית, תהליך ההקמה והנעיצה קשים ודורשים ניסיון ומקצוענות שצוברים אחרי שנים של הקמת מערכות סולאריות”.
מה האתגר הניהולי הכי חשוב מבחינתך כמנהלת הפרוייקט?
“כמנהלת הפרוייקט אני קודם כל דואגת לשלום כל העובדים. בחודשי הקיץ, בחום הכבד הקפדנו על הפסקות ומנוחות. חשוב לי גם לשמור על מורל גבוה, קצב עבודה ועמידה בלוח הזמנים שהוגדר לפרוייקט. כל זה לא יכול היה להתממש לולא הרצון הטוב, המסירות וההשקעה של הצוות של ענבר ושיתוף הפעולה המצוין בין כל הקבלנים המעורבים בפרוייקט, כולל היזם והשותפים שלנו.
ענבר יכולה לתת מענה יעיל ומהיר לסוגיות ולאתגרים משתנים כמו: שינוי מזג האוויר והמעבר מקיץ לעונת הגשמים, תוך עמידה ביעד וניצול מיטבי של ימי העבודה. זהו בעיניי הכוח של ענבר!
אני גאה להעיד שכל מי שמגיע לאתר מתרשם מהמקצוענות של ענבר הניכרת בכל פינה ופינה.
ובנימה אישית, אני מתרגשת מהתרומה של פרוייקט זה לכדור הארץ – המערכת הסולארית הזו מצטרפת למאות המערכות שהקימה ענבר, המאפשרות ייצור אנרגיה מתחדשת ונקייה במקום אנרגיה מזהמת. וזה נותן לי את האנרגיה לקום כל בוקר לעבודה”.
