כתבו עלינו
היזם חייב לדרוש מודל מחייב של תשואת המערכת

היזם חייב לדרוש מודל מחייב של תשואת המערכת

מנכ"ל ענבר אנרגיה סולארית: "היזם חייב לדרוש מודל מחייב של תשואת המערכת לקראת הסגירה הפיננסית"
מנכ"ל ענבר אנרגיה סולארית
בכנס מקצועי שקיימה חברת ענבר אנרגיה סולארית בנושא מימון, הקמה ותפעול של מתקנים פוטו-וולטאים בינוניים, נשא דברים מנכ"ל החברה שי פורת שתיאר את התכנון האופטימאלי של מערכת בסדר גודל בינוני לתשואה מקסימאלית: "בפרויקט סולארי טיפוסי בארץ היזם מממן 20% מן העלות באמצעות הון עצמי. את יתרת החוב הוא לווה מהבנק במימון לטווח ארוך (15-18 שנים). התשואה על ההון משקפת את טיב המימון, ולכן היא המדד הטוב ביותר לבחינת כדאיות ההשקעה, ומשמשת גם כנתון השוואתי כולל", ציין פורת.
"היזם חייב לדרוש מודל מחייב של התשואה על ההון לקראת הסגירה הפיננסית, כאשר נתוני הפרויקט והמימון ידועים, מפתח מנוסה מסוגל להתחייב לגבי התשואה על ההון", מסביר פורת "התשואה עצמה נקבעת מאיכות החוזים. ככל שהחוזים בנקביליים יותר כך המימון יהיה טוב יותר וישפיע ישירות על התשואה. חוזה "זול" יכיל סיכונים גדולים יותר, שיגרמו לבנק לדרוש בטחונות, יוסיף מרווח סיכון, והתשואה תרד".
"מבחינה תכנונית, המטרה היא לקחת את חומרי הגלם הנתונים: השטח/גג, תנאי הסביבה, סוג ומיקום החיבור לרשת החשמל ותנאי הרישיון – גודל המתקן, התעריף ולוחות הזמנים, ועל סמך נתונים אלו לתכנן מערכת שתניב תשואה מקסימאלית, ולא פחות חשוב – שניתן למדוד את ביצועיה".
פורת טוען כי אל מול האתגרים ההנדסיים והאילוצים, יש כלים טכניים מאוד מדויקים שלרוב פותרים את הבעיה. "הבעיה העיקרית בארץ היא אופי הגגות הדורש חיזוקים, התאמות, ואחזקה שוטפת. במקרה זה הניסיון שלנו עם המתקנים הקטנים מאוד עוזר".
איך עובד מערך השיקולים
"במערך השיקולים הנוגעים לשטח ניתן לבחור בין פריסה מרווחת, שבה התכנון קל ובטוח, במחיר של שימוש בשטח יקר, ולעיתים גם במחיר של השקעה בתשתיות, כגון החלפת גגות וחיזוק המבנה. ניתן לבחור גם בהצבה אופטימאלית של אזימוט 180, במחיר של מערכת אחיזה יקרה. ויתור על שטח מוצל אל מול השקעה בטיפול בהצללות, ולבסוף בחירה בסוג הממירים: מרכזי (הנותן גישה נוחה במחיר של כבילה יקרה או ממירים מבוזרים, המתאימים לסביבה של גגות מרובים", מסביר פורת.
באי הכנס – צילום: שמואל רחמני
גודל המתקן מוכתב על-ידי תנאי הרישיון, פורת מסביר כי במקרים רבים הוגשה בקשה על-סמך תכנון ראשוני, כשבפועל השטח לא מספיק כדי לתכנן פריסה אופטימאלית. במקרים אלו נכנס שיקול של השקעה בפאנלים יעילים אך יקרים יותר. לחילופין ניתן לתכנן פריסה צפופה יותר, במחיר ביצועים מופחתים בגלל הצללות, וקשיים אפשריים בתחזוקה.
"מבחינת מיקום וסוג החיבור לרשת, המיקום וסוג החיבור הם שמשפיעים על תשואת המערכת. נקודה חיבור מרוחקת גוררת הפסדי הולכה, שניתן לצמצמם באמצעות כבילה יקרה. במקרים מסוימים ניתן לקרב את נקודת החיבור, אך במקרה זה הדבר כרוך בהיתרים ועבודות תשתית, שלוקחים זמן רב ועולים כסף".
"את התשואה חייבים לבחון, הכלים לבחון אותה הם באמצעות בדיקת ההנחות לפיהן היא נקבעה. בשלב הראשון בוחנים את ההנחות מתוך נתונים מטאורולוגיים מוסכמים וסימולציה של חישוב ביצועים. בשלב השני מתכננים את המערכת ואת פרוטוקול התחזוקה, כך שניתן לבחון את ביצועי המערכת בנטרול השינויים בכמות הקרינה. כך ניתן לאמת את ההנחות ולדרוש מה-EPC פיצוי אם הוא לא עומד בביצועים על-פיהם חושבה התשואה", מסכם פורת.
מבחינת הפרויקטים למערכות בינוניות בהם מעורבת ענבר אנרגיה סולארית, פורת מציין כי נושא היתרי הבניה כמעט פתור, למעט עניין טכני בר-פתירה, וכי הוגשו כבר בקשות תעריפיות, אך עדיין לא התקבלו תשובות מהרשות לחשמל.

לכתבה המערכת תשתיות לחץ כאן

פורסם ב: מערכת תשתיות 14 ביוני 2011