מהם ההבדלים בין התקנת מערכת אנרגיה סולארית במכסת מונה נטו להתקנת מערכת במכסה אחרת?

הליך רישוי פשוט יותר – לעומת הסדרות קודמות שהיו הסדרות יצרניות ודרשו קבלת רישיון ייצור על כל המשתמע מכך (הוכחת יכולת כלכלית, בדיקה סטטוטורית מקיפה ועמידה בדרישות סף מחמירות), הסדרת מונה נטו היא הסדרה צרכנית הדורשת היתר בנייה מצומצם ומונה תעו"ז בלבד.

הסדרת מונה נטו היא ההסדרה הראשונה שאינה כרוכה בסבסוד ממשלתי לתעריף הייצור.

אופן קביעת גודל המתקן – בהסדרת מונה נטו נקבע גודל המתקן המקסימלי בהתאם לצריכה, בניגוד להסדרות קודמות שבהן חברת החשמל התחייבה לרכוש את כל החשמל שיוצר. ההסדרה כוללת מנגנונים למכירת עודפים לצרכן אחר, אך הם אינם כלכליים וטובים רק לצורך מזעור ההפסדים במקרה שבו לא ניתן לצרוך את כל החשמל.

מודל השכירות אינו קיים עוד – בהסדרות הקודמות היזם היה שוכר גג, ומשלם דמי שכירות מהכנסות הפרויקט שנוצרו על ידי מכירת החשמל שיוצר. בהסדרה זו אין הכנסות ממכירה של חשמל, ולכן מודל של שכירות אינו קיים.
סיכויים לקבלת מימון – בהסדרת מונה נטו קשה לקבל מימון באותם התנאים של ההסדרות הקודמות, כי אין תזרים מובטח. ה"הכנסות" הן פונקציה של הצריכה. למעשה אין תזרים חיובי, אלא הקטנת התזרים השלילי של חשבון החשמל. מסיבה זו הבנקים אינם יכולים לשעבד את הכנסות הפרוייקט כביטחון עבור מימון הקמת המערכת.

אופן החיבור לרשת החשמל – במונה נטו, כמו במערכת ביתית או מסחרית, החיבור הוא לארון החשמל הראשי של הצרכן בעוד שמערכת בינונית מצריכה הקמת חיבור חדש לרשת החשמל. חיבור לארון קיים מוזיל משמעותית את עלות החיבור בהשוואה למערכת בינונית.